Daf 47b
לְאַפּוֹקֵי מִדְּרַב דְּאָמַר רַב לֹא שָׁנוּ אֶלָּא דַּאֲמַר לֵיהּ לֵךְ חֲזֵק וּקְנִי אֲבָל בִּשְׁטָר קָנָה
Tossefoth (non traduit)
אבל בשטר קנה. אלקח מן האיש וחזר ולקח מן האשה נמי קאי כדמוכח במתני' בהניזקין (גיטין דף נח:
ושם) וקשה דתניא בסוף מי שהיה נשוי (כתובות דף צה. ושם ד''ה וכתבה) כתב לראשון ולא חתמה לו לשני וחתמה לו איבדה כתובתה דוקא משום דלא חתמה לראשון אבל אי חתמה לראשון לא איבדה כתובתה כדמוכח התם אע''פ שכתבה שטר ונראה לר''י דהא דקאמר רב בשטר קנה יש להעמיד בשטר הראיה שאחר הקנין דכיון שאחר הקנין עשתה שטר שייפתה כחו כל כך קנה וההיא דכתובות מיירי בשטר מתנה בלא קנין אחר אלא שטר א''נ חתמה דהתם לשון גמר כמו חתמו גבי תורף דגיטין וכמו תורה חתומה ניתנה בהניזקין (גיטין דף ס.) כלומר שגמרה מקח ונתרצתה בעל פה אי נמי חתמה ממש ובשטר של בעל והא דאמר רב בשטר קנה שעשתה שטר מכירה בשמה ומסתבר דטעמא דרב כטעמא דשמואל דאמר בהניזקין (שם דף נח. ושם ד''ה אבל) אף בשטר לא קנה עד שתכתוב לו אחריות ושמואל לטעמיה דאמר בפ''ק דב''מ (דף יד. ושם) אחריות לאו טעות סופר בשטרי מקח וממכר ורב סבר אחריות טעות סופר הוא אבל קצת קשה דלקמן פריך לרב הונא דאמר תליוהו וזבין זביניה זביני מהא דאמר שמואל אף בשטר לא קנה ואי תלוי הדבר באחריות מאי קשה ליה משמואל טפי מרב:
בִּמְגוֹרֶשֶׁת וְאֵינָהּ מְגוֹרֶשֶׁת וְכִדְרַבִּי זֵירָא דְּאָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בַּר אַבָּא אָמַר שְׁמוּאֵל כָּל מָקוֹם שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים מְגוֹרֶשֶׁת וְאֵינָהּ מְגוֹרֶשֶׁת בַּעְלָהּ חַיָּיב בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ
Tossefoth (non traduit)
מגורשת ואינה מגורשת בעלה חייב במזונותיה. וכגון שייחד לה ארעא אחריתי דאי לאו הכי אין לו חזקה דכיון דאית לה מזוני מזוני הוא דקא אכלה כדאמרי' לקמן:
אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר לִי הוּנָא כּוּלָּן שֶׁהֵבִיאוּ רְאָיָה רְאָיָיתָן רְאָיָה וּמַעֲמִידִין שָׂדֶה בְּיָדָן גַּזְלָן שֶׁהֵבִיא רְאָיָה אֵין רְאָיָיתוֹ רְאָיָה וְאֵין מַעֲמִידִין שָׂדֶה בְּיָדוֹ
Tossefoth (non traduit)
ראייתן ראיה ומעמידין שדה בידן. נראה לרשב''א דנקט תרוייהו איידי דבעי למיתני גבי גזלן אין ראייתו ראיה ואין מעמידין שדה בידו דהתם איצטריך תרוייהו דאי לא תנא אלא אין ראייתו ראייה הוה אמינא דאין ראייתו ראיה לגבי הא שאין מעמידין שדה בידו אבל מעות יש לו דלא ה''א טעמא אי לאו דאודי ליה הוה ממטי ליה ולחמריה לשחוור אלא הוה מפרשינן טעמא משום דתליוהו וזבין לא הוו זביניה זביני אפי' מנה לו מעות הלכך קאמרי תרוייהו דאין ראייתו ראיה כלל דאפי' מעות אין לו דטעמא הוא משום דאי לאו דאודי ליה כו' והאי כולן נראה לרשב''א דקאי נמי אבן שלא חלק ואשה שלא נתגרשה ואע''ג דאמר לקמן [גבי אשה בנכסי בעלה] דלגלויי זוזי הוא דבעי כיון דאוקימנא בהודאה לא שייך בה גלויי זוזי ועוד דמשמע לקמן דסבירא להו לרב הונא ולרב נחמן דלא אמר לגלויי זוזי הוא דבעי:
ומעמידין שדה בידן. גבי אומן נמי שייך שדה כגון אם הוא בנאי:
מַאי קָא מַשְׁמַע לַן תְּנֵינָא לָקַח מִסִּיקָרִיקוֹן וְחָזַר וְלָקַח מִבַּעַל הַבַּיִת מִקָּחוֹ בָּטֵל
קָא מַשְׁמַע לַן כְּדִשְׁמוּאֵל דְּאָמַר אַף בִּשְׁטָר נָמֵי לֹא קָנָה עַד שֶׁיִּכְתּוֹב אַחְרָיוּת נְכָסִים
וְרַב בִּיבִי מְסַיֵּים בַּהּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב נַחְמָן קַרְקַע אֵין לוֹ אֲבָל מָעוֹת יֵשׁ לוֹ בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁאָמְרוּ עֵדִים בְּפָנֵינוּ מָנָה לוֹ אֲבָל אָמְרוּ עֵדִים בְּפָנֵינוּ הוֹדָה לוֹ לֹא כִּדְרַב כָּהֲנָא דְּאָמַר אִי לָאו דְּאוֹדִי לֵיהּ הֲוָה מַמְטֵי לֵיהּ לְדִידֵיהּ וְלַחֲמָרֵיהּ לְשַׁחְווֹר
Tossefoth (non traduit)
ורב ביבי מסיים בה כו'. ק''ק הלשון דהא רב ביבי פליג כדאמרי' לקמן ורב הונא לא מיירי בהכי אלא בהודה ולא במנה:
אָמַר רַב הוּנָא תַּלְיוּהוּ וְזַבֵּין זְבִינֵיהּ זְבִינֵי מַאי טַעְמָא כֹּל דִּמְזַבֵּין אִינִישׁ אִי לָאו דַּאֲנִיס לָא הֲוָה מְזַבֵּין וַאֲפִילּוּ הָכִי זְבִינֵיהּ זְבִינֵי וְדִילְמָא שָׁאנֵי אוּנְסָא דְנַפְשֵׁיהּ מֵאוּנְסָא דְאַחֲרִינֵי אֶלָּא כִּדְתַנְיָא
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source